לא די בציון שם בורר בהסכם הבוררות על מנת להבטיח שלא ימונה אחר ע"י בימ"ש

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.4.08 בבש"א 5532/08 (כבוד הנשיא א' גורן) אשר הורה, על מינויו של השופט בדימוס יעקב שמעוני כבורר שיכריע במחלוקת בין הצדדים וזאת מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן - חוק הבוררות).

העובדות

1.        המשיב שימש כמחלק עצמאי של המבקשת, לפי הסכם שנחתם בין הצדדים, אשר קבע כי עם הגיעו של המשיב לגיל 65 תסתיים ההתקשרות בין הצדדים. כשהגיע המבקש לגיל 65 טען כי עקב שינוי בחוקי העבודה לפיו נדחה גיל הפרישה של עובדים שכירים, זכאי הוא להמשיך ולשמש כמחלק של המבקשת עד לגיל 66 ו-8 חודשים. לאחר שהתגלעה מחלוקת בין הצדדים בעניין זה, הודיעה המבקשת על הפסקת ההתקשרות, וזו הסתיימה כתשעה וחצי חודשים לאחר שמלאו למשיב 65 שנים. המשיב הגיש לבית המשפט קמא בקשה לצו זמני כנגד סיום ההתקשרות וכן בקשה לצו קבוע. המבקשת התנגדה למתן הצו.

בדיון שנערך בבית המשפט קמא ביום 15.7.07 (בפני כבוד השופט ש' שוחט), חתמו הצדדים על הסכם בוררות, שקיבל תוקף של פסק-דין (להלן - הסכם הבוררות) ולפיו:

"2.  מוסכם כי תנובה [המבקשת - י.ד.] תאפשר למבקש [המשיב בבקשה זו - י.ד.] עד 31.12.07 להציע לה מועמדים לשמש כמחלקים באזור החלוקה בו פעל המבקש נכון ליום 31.5.07 והיה ויתקבל אחד המועמדים כמחלק בתנובה, מוותר המבקש על כל תביעה כספית מתנובה בקשר לעיסוקו כמחלק.

 3.   לא נתקבל על דעת תנובה אף אחד מהמועמדים שיוצעו על ידי התובע, יהא התובע זכאי להגיש תביעה כספית נגד תנובה בכל הקשור לסיום ההתקשרות. עשה כן - מסכימים הצדדים כי תביעה זו תוגש ישירות להכרעת בורר לפי התנאים שלהלן:

א.       הבוררות תתנהל בפני שופט בדימוס. תנובה תציע לתובע רשימה של 3 שופטים בדימוס, והתובע יבחר אחד מתוכם לשמש כבורר. 

ב.       הבוררות תתנהל לפי הדין המהותי ועל הבורר תחול חובת הנמקה."

2.        לאחר שנחתם הסכם הבוררות, ניסה המשיב למכור את קו החלוקה לצדדים שלישיים שונים, אך ללא כל הצלחה. משכך, פנה המשיב אל המבקשת באמצעות בא-כוחו (ביום 17.1.08 וביום 23.1.08) וביקש ממנה כי תעביר אליו שמות של שלושה שופטים בדימוס, כאמור בסעיף 3(א) להסכם הבוררות. בתשובתה לפנייתו של המשיב, השיבה המבקשת (ביום 28.1.08) כי אף שלא מילא אחר התנאי המקדמי בהסכם הבוררות לפיו היה עליו להציע למבקשת מועמדים שישמשו כמחלקים באזור החלוקה של המשיב, מסכימה המבקשת לקיים בוררות בהתאם לתנאיו של הסכם הבוררות, כאשר רשימת המועמדים לתפקיד הבורר תועבר אליו "בימים הקרובים".

3.        ביום 19.2.08 הודיעה המבקשת למשיב, כי המועמדים המקובלים עליה הם השופט בדימוס שלום ברנר והשופט בדימוס יצחק דר. המשיב פנה לשופט בדימוס שלום ברנר ובמהלך שיחה טלפונית שקיים איתו התברר כי הוא אינו פנוי לקיום הליך הבוררות בשנה הקרובה. לפיכך, פנה המשיב למבקשת (ביום 28.2.08) וביקש כי תעביר אליו שם של בורר מוצע נוסף וכן שם חלופי לשופט ברנר.

פנייתו זו של המשיב לא נענתה, ולפיכך הגיש המשיב לבית המשפט קמא את הבקשה למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות.

פסק הדין של בית המשפט קמא

4.        במסגרת הבקשה, טען המשיב כי התועלת בהליך בוררות היא בבירור מהיר של הסכסוך, כאשר תועלת זו באה לידי ביטוי כבר בשלב מינוי הבורר על-ידי הצדדים ואילו המבקשת נוקטת "סחבת" בקיום הליך הבוררות ופועלת בניגוד להתחייבויותיה בהסכם הבוררות להעביר למבקש שמות של שלושה שופטים בדימוס. המשיב הוסיף וטען, כי הוא מסכים למינויו של השופט בדימוס יעקב שמעוני כבורר בסכסוך בין הצדדים. מנגד, התנגדה המבקשת לבקשה. לטענתה, היא נאותה להסכים לקיום הבוררות לפנים משורת הדין ובלא שחלה עליה כל חובה לעשות כן, הואיל והמבקש לא הציע לה ולו מועמד אחד לחלוקה, כנדרש בהסכם הבוררות. אולם, נוכח התנהגותו של המשיב בהליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים וכן במגעים למינוי בורר, חזרה בה המבקשת מהסכמתה לקיים עמו הליך בוררות. לחלופין, טענה המבקשת כי יש למנות בורר מבין המועמדים שהוצעו על-ידה, כפי שהוסכם, כאשר המועמד השלישי שאותו התכוונה להציע למשיב, לדבריה, הוא השופט בדימוס תאודור אור.

5.        בית המשפט קמא נעתר לבקשה למינוי בורר בקובעו כי ככלל, ימנה בית המשפט בורר, מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות ובהתאם להסכמות בין הצדדים, אלא אם כן מתקיימים שיקולים כבדי משקל שלא למנות בורר.

בית המשפט קמא ציין כי במקרה שלפניו, לכאורה, לא נתמלא התנאי המקדמי הקבוע בהסכם הבוררות, שלפיו אמור היה המשיב להציע למבקשת עד למועד מסוים מועמדים לחלוקה באזור שבו פעל, ככל הנראה, משום שלא עלה בידו למצוא מועמדים כאלה. עם זאת, הוסיף בית המשפט קמא כי השאלה האם ראוי לעמוד על מיצוי מלא של ההליכים המקדמיים ליישוב הסכסוך בטרם מינוי הבורר נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט על רקע נסיבותיו המיוחדות של המקרה. על כן, קבע בית המשפט קמא כי בנסיבות המקרה שבפניו, אין מקום לעמידה דווקנית על קיום הוראותיו של הסכם הבוררות, לא מצד המשיב ולא מצדה של המבקשת, וכי ייטב לכל הצדדים לסיים את הסכסוך בבוררות בהקדם האפשרי. לאור זאת, הורה בית המשפט קמא על מינויו של השופט בדימוס יעקב שמעוני כבורר שיכריע במחלוקת בין הצדדים.

מכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

6.        במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא כשהתעלם מטענותיה בדבר אי מילוי תנאי מפורש בהסכם הבוררות וקבע כי אין מקום ל"עמידה דווקנית" על קיום הוראותיו של הסכם הבוררות. לטענתה, בהחלטתו פגע בית המשפט קמא בעקרון של כיבוד הסכמים ובעקבותיו בסדר החברתי, באופן אשר יביא לכך כי צדדים יירתעו מלכרות ביניהם הסכמי בוררות. המבקשת חוזרת וטוענת כי הצגתם של מועמדים לשמש כמחלקים על ידי המשיב, בהתאם לסעיף 2 להסכם הבוררות, היוותה תנאי מפורש לפנייה להליך בוררות, כפי שעולה מסעיף 3 להסכם הבוררות. לפיכך, טוענת המבקשת כי משלא הציע המשיב מועמד כלשהו, לא התקיים התנאי המקדמי הקבוע בהסכם הבוררות. 

7.        עוד טוענת המבקשת כי למרות שהביעה את נכונותה, לפנים משורת הדין, לפנות להליך בוררות על אף שלא התקיים התנאי המקדמי כאמור, היא היתה רשאית לחזור בה מנכונותה זו, כפי שעשתה בפועל, בשל התנהגותו חסרת תום הלב של המשיב. לטענתה, חוסר תום לבו של המשיב בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שבהליך קודם שהתנהל בין הצדדים, במסגרתו ביקש המשיב סעד זמני למניעת הפסקת עבודתו אצל המשיבה, הסתיר המשיב מן המבקשת את דבר הגשתה של תשובה על ידו לבית במשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור באותו עניין וכן בכך שלאחר שהמבקשת הציעה למשיב שמות של שני מועמדים לשמש כבוררים (כאשר לטענתה נמנעה מלהציע מועמד שלישי לאור נטייתו של המשיב להסכים למינויו של אחד המועמדים המוצעים), פנה המשיב לאחד מהם טלפונית ושוחח עימו בנושא הבוררות, וזאת למרות הסכמת הצדדים לפנות אליו במכתב משותף.